10 טיפים בדיני עבודה
בתקופת מלחמה, עסקים מתנהלים אחרת, בעזרת עו”ד עופר אקשטיין מומחה לדיני עבודה, ריכזנו 10 טיפים שיסייעו לכם.
“כעורך דין אשר עוסק שנים רבות בדיני עבודה, נתקלתי לא אחת בעסקים קטנים רבים אשר אינם מודעים ולא תמיד נותנים חשיבות מספקת לנושא זכויות וחובות העובדים המועסקים על ידם ובמיוחד בימים טרופים אלו שבהם טרודים בעלי העסקים בהישרדות העסק ושמירה על ריווחיות”
להלן 10 טיפים שיסייעו לכם להתנהל נכון גם מול העבודים שלכם:
- הודעה על תנאי עבודה- חובה על פי דין למסור לעובד הודעה על תנאי עבודה או לערוך הסכם עבודה מקיף המפרט את תנאי העבודה הכולל את: הזכויות והחובות של העובד אצל המעסיק, חובות נאמנות והגנה על קניין רוחני ומוניטין העסק, אופן הפיטורים, עריכת שימוע ופרישה מהעבודה (במידה ולא הועבר לעובד הסכם זה לפני העסקה, יש להעביר להם הסכם מבעוד מועד). פגיעה בזכות זו עלולה לגורר חיוב בקנסות ממשרד התמ”ת, בין אם מדובר בתקופת מלחמה ובין אם לאו.
- הסכם אי תחרות- במקרה שבו מעסיק חושש כי עובד עלול לגנוב לקוחות, סודות מסחריים או להתחרות בו, מומלץ לעגן בהסכם העבודה או בנספח נפרד, הסכם בעניין אי תחרות במעסיק לתקופה מסוימת של עד 12 חודשים לרבות בנושא הגנה על סודות מסחריים וכדומה. במקרה של הפרת הסכם כאמור בכפוף להתייעצות עם עו”ד המתמחה בדיני עבודה, על המעסיק להעביר מידית מכתב לעובד המתריע טרם הגשת תביעה בגין הפרת ההסכם, על הנזקים והפיצוי שהוא עתיד לשלם עקב כך, מהלך אשר עשוי לחסוך למעסיקים הליכים משפטיים יקרים וארוכים.
- פיטורי עובדים בעת מלחמה- גם בתקופת מלחמה, חלות אותן המגבלות על פיטורי עובדים, אשר חלות בימי שגרה, וישנן אף מגבלות נוספות: קיים איסור על פיטורי עובד אשר אינו יכול להגיע לעבודתו עקב מצב חירום בעורף וכן גם איסור על פיטורי הורה לילד עד גיל 14 או לילד עם צרכים מיוחדים עד גיל 21 בשל היעדרותו מהעבודה עקב סגירת מוסדות חינוך. אולם בהתאם לדין ובכפוף למגבלות אלה מעסיק אשר נאלץ לבצע פיטורים בשל צמצומים עקב המלחמה רשאי לעשות כן, בהתאם לכללים הנהוגים בדין קרי לאחר עריכת שימוע ומתן זכות תגובה וכן עליו למסור לעובד מכתב המפרט נימוקים מוצדקים שהביאו להחלטת פיטורין ומסביר מדוע הוחלט על פיטורין.
- הוצאת עובדים לחופשה בעת המלחמה- המעסיק יכול להחליט על דעת עצמו שמקום העבודה יישאר סגור בזמן מלחמה ואף יכול לקזז ימי חופשה שנצברו לזכות העובד בתמורה לתשלום עבור הימים בהם העובד נעדר, אולם במידה ואין לעובד ימי חופשה שנצברו, עליו לשלם לו שכר כרגיל עבור הימים שהעסק לא פעל ואסור לו לקזז ימי חופשה על חשבון ימי חופשה עתידיים.
- סגירת מקום העבודה בזמן מלחמה – במידה ומעסיק רוצה לסגור את מקום העבודה בזמן מלחמה עליו להודיע לעובדים מראש על סגירת המקום כחלק מזכויותיהם ולעדכן אותם מראש לגבי יציאה לחופשה בזמן מלחמה, אם מדובר בחופשה מעל 7 ימים עליו לעדכן את העובדים כשבועיים מראש, במידה והמעסיק ולא נתן התראה מוקדמת לעובדים, המעסיק לא יוכל לקזז את ימי החופשה, אלא לשלם להם את מלוא שכרם עבור הימים ללא קיזוז ימי חופשה.
- הקטנת המשרה והפחתת שכר בעת מלחמה- המעסיק רשאי להפחית את שכר העובד או את היקף משרתו, רק אם העובד נתן את הסכמתו המפורשת לכך ורצוי שההסכמה תינתן בכתב
הפחתת היקף משרה ללא הסכמת העובדים מראש עשויה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה, והעובד יוכל להתפטר ולהיות זכאי לפיצויי פיטורים מלאים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים, כאילו פוטר. במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר למעסיק לחזור בו מכוונתו להפחית את היקף המשרה או השכר - הוצאת עובדים לחל”ת בעת מלחמה – המעסיק יכול להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום או להקטין את השכר או את היקף משרתם, אם הסכימו לכך, וזאת ללא צורך בקבלת אשור מראש מגורם אחר למעט במקרים שלהלן אשר המעסיק חייב לבקש מראש היתר מיוחד ממשרד העבודה לדוגמא: העובדת בהיריון ובעלת וותק של 6 חודשים, עובדת שנעדרת מהעבודה עקב הפלה ועדיין לא עברו 7 ימים ממועד ההפלה, העובד/ת בחופשת לידה או בחל”ת וחזרו לעבודה ועדיין לא עברו 60 ימים מהיום שחזרו לעבודה, העובד/ת נמצא/ת במהלכם של טיפולי פוריות, הורים מאמצים, הורי אומנה ו/או בהליך פונדקאות וכן עובדת שנמצאת במקלט נשים.
- תשלום דמי אבטלה בחל”ת בעת מלחמה- עובד יוכל לקבל דמי אבטלה בתנאי שהחל”ת יהיה ל־30 ימים לפחות וביוזמת המעסיקים וכן שהעובד לא עבד כלל באותה התקופה. תשלום דמי האבטלה יתחיל רק לאחר ניכוי ימי החופשה שנותרו. עובד שיצא לחל”ת מיוזמתו אינו זכאי לדמי אבטלה, על מנת שעובדים שהוצאו לחל”ת יהיו זכאים לדמי אבטלה הם צריכים לעבוד לפחות ב-12 מתוך 18 החודשים האחרונים.
- ביטוח פנסיוני בתקופת המלחמה- במידה ומעסיק הוציא את עובדיו לחופשה ללא תשלום, המעסיק לא משלם שכר ולא מבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני. הפסקת ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי של העובד, אולם קרנות הפנסיה מאפשרות שמירה על הכיסוי הביטוחי ורצף הזכויות הפנסיוניות במשך 3 חודשים מהרגע הפסקת ההפקדות ובביטוחי מנהלים יישמרו הזכויות במשך 5 חודשים לאחר הפסקת ההפקדות.
מי שהיה מבוטח בקרן פנסיה או ביטוח מנהלים לפני יום 30.6.21 זכאי לשמירה אוטומטית של זכויותיו הביטוחיות בביטוח הפנסיוני במשך 12 חודשים. כמו כן מומלץ ליצור קשר עם שירות הלקוחות של קרן הפנסיה או חברת הביטוח שבה מתנהל הביטוח הפנסיוני ולוודא שהזכויות נשמרות. עובדים גם יכולים לבצע הפרשות באופן עצמאי לביטוח הפנסיוני לאחר הפסקת הפקדות בכדי לשמור על רצף זכויות או להגדיל את סכום החיסכון הפנסיוני וכך להגדיל את קצבת הפנסיה העתידית שהעובדים יוכלו לקבל לאחר פרישתם לגמלאות. - קבלת ייעוץ משפטי בתקופת מלחמה- קבלת ייעוץ משפטי בעניין דיני ההעסקה העדכניים במדינת ישראל והכרת דיני העבודה במיוחד בעת מלחמה ובכל מקרה פרטני וגם באופן כללי, תסייע לכם כמעסיקים להימנע מהפרת זכויות עובדים ונזקים פוטנציאליים העלולים להיגרם עקב הפרת זכויות עובדים, לרבות תשלום קנסות בשיעור של עשרות אלפי שקלים ופגיעה קשה במוניטין העסקי שלכם.
לסיכום, בתקופת מלחמה מכורח המציאות השברירית, לדאבוני חלים שינויים בדיני עבודה, גם לגבי פיטורים, הוצאת עובדים לחופשה ואף לעיתים הפחתת שכר.
לפיכך מעסיקים צריכים להקפיד על זכויות העובדים, גם בתקופות מאתגרות ולמצוא במקביל את הדרך הנכונה והמיטיבה הן לשמור על העסק שלהם יחד עם שמירה על העובדים עצמם.
